חדשות

דו"ח חריף של מבקר המדינה על עבודות פרטיות שמבצעים מנהלי איכילוב ושיבא

פרופסור רוטשטיין בתגובה: "דו"ח מיותר". ועוד ממבקר המדינה: רופאים מבצעים יותר מדי בדיקות מיותרות עקב העלייה בתביעות על רשלנות רפואית

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') אחה"צ עוסק בין השאר בעבודות נוספות מחוץ לבתי החולים - של מנהלי בתי החולים. ביקורת קודמת של מבקר המדינה (2009) מצאה שלא נקבעו כללים המסדירים את הנושא הזה.

עתה קובע המבקר שנית כי מנהלי בתי החולים "אינם מדווחים בשקיפות מספקת בבקשותיהם לקבלת היתר לעבודה נוספת ולעיתים גם לא מדווחים על כך כלל". המנהלים רשאים לעסוק בעבודות נוספות כל עוד אין חשש לניגוד עניינים ובתנאי שניתן להם אישור מתאים.
בדו"ח הנוכחי מצוין כי במועד סיום הביקורת (10/2011) עבד מנהל בית החולים "שיבא" (פרופסור זאב רוטשטיין) בחמש עבודות פרטיות, בהיקף של שמונה שעות בשבוע ובשכר של כ-20 אלף שקל בחודש. בביקורת המעקב, שנתיים לאחר הביקורת הראשונה, חזרו ליקויים אלו על עצמם. המדינה לא פעלה לתיקונם ולא קבעה כללים נדרשים.

לאור הדברים הללו ממליץ עתה המבקר לבחון אפשרות לשנות את אופי ההעסקה של המנהלים, במסגרת הסכמים קיבוציים ומעבר להסכמים אישיים, שיבטיחו השתכרות הוגנת אבל גם את השקעת מירב זמנם לניהול בית החולים.

עם זאת, הבהיר המבקר: "אין בממצאי הבדיקה כדי להטיל דופי בכישורי המנהלים לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת, נוכח מורכבות תפקידו של מנהל מרכז רפואי ונוכח הדרישה הנורמטיבית שעיקר זמנו ייוחד למילוי תפקידו כמנהל - עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות מחוץ לתפקיד אכן מותיר להם שהות מספקת למלא כהלכה את תפקיד מנהל בית החולים".

פרופסור רוטשטיין הגיב על הביקורת: "לכאורה הייתי צריך להיות מרוצה מקביעת המבקר שאני עומד במגבלות התקשי"ר מבחינת היקף ההעסקה הפרטית וההכנסה (שלי) ממנה. אולם אני חש שגם בשלהי כהונתו מבקר המדינה עדיין מחפש כותרות, מסמן מטרה ויורה לעברה בהתעלם מהעובדות שהיו מונחות לנגד עיניו".
2 מ-5 העבודות הנוספות שעליהן מתח המבקר ביקורת היו, מסר פרופסור רוטשטיין "לימוד סטודנטים וזו איננה נחשבת עבודה פרטית ואינה דורשת אישור. המבקר יצר הטעייה, ביודעין".
גם לגבי אישור לעובדות נוספות טען מנהל "שיבא" כי מעבר לטפסים יש הליך מקיף הנלווה להם "אולי גם מכך בחר המבקר להתעלם. אינני מבין על מה מלין המבקר. בכל מה שקשור בי מדובר בדוח עקר, לא נכון ומיותר, שמוטב שלא היה נכתב".
פרופסור גבי ברבש, מנהל "איכילוב" מסר בעקבות דו"ח המבקר לגביו שכל עיסוקיו הפרטיים אושרו בידי גורמים בעריית תל אביב ובוועדה המשותפת לעירייה ולנציבות שירות המדינה. "חלק מהביקורת בדוח נובע מחילוקי דעות בין נציגי עיריית תל אביב לאנשי המבקר על הנוהל התקין".

פרופסור ברבש אף התייחס לדו"ח המבקר בנושא הפרדת משכורות המנהלים מההסכם הקיבוצי. הוא מסר כי טיוב תנאי השכר של מנהלי בתי החולים יאפשרו להם "משכורת סבירה וראויה לפנסיה, וימנעו מהם את הצורך לחפש השתכרות מחוץ לעבודתם בבית החולים".
תגובת משרד הבריאות: "נציב שירות המדינה הקים צוות לבחינת הכללים לעבודות נוספות של רופאים ומנהלי בתי החולים בשירות המדינה. הוועדה החלה בעבודתה".

בחלקו האחר של הדו"ח המתייחס למערכת הבריאות קובע בין השאר המבקר כי עקב העלייה הדרמטית במספר התביעות נגד רופאים על רשלנות רפואית שחלה בחמש השנים האחרונות, הרופאים מבצעים כיום יותר מדי בדיקות מיותרות אבל בה בעת גם התרבו דיווחים על הסתרה ואי גילוי טעויות.
על-פי הדו"ח, בין 2005 ל-2010 נרשמה עלייה של 22% במספר התביעות שהוגשו נגד מוסדות הבריאות הממשלתיים. חובות המדינה בגין רשלנות רפואית של בתי החולים הללו עמדו בסוף 2010 על 2.35 מיליארד שקל. אלא שלמשרד הבריאות, הרגולטור של בתי החולים הממשלתיים, אין נתונים עדכניים על העלות הכוללת של ביטוחי הרשלנות הרפואית, קובע הדו"ח. המבקר מציין כי העלייה בתביעות מקורה בין היתר מעלייה במודעות הציבור לתקלות אפשרויות ונכונות של מטופלים להגיש תביעות נגד רופאים ומוסדות רפואה.

עקב המצב הזה יש מעבר ל"רפואה מתגוננת", שבה מחשש לתביעות – הרופאים שולחים את מטופליהם לבדיקות  מיותרות (בכלל זה ייעוץ) המכבידים עוד יותר על המערכת הציבורית.

הדו"ח מציין שכיום אין חובת ביטוח למוסדות הרפואיים, דבר שעלול להשאיר רופאים חשופים לתביעות ובתי חולים - ללא הגנה ביטוחית. חלק מבתי החולים הפרטיים נסמכים על הביטוח של הרופא מהמדינה. התוצאה: לא אחת המדינה מממנת פעולות המתבצעות במסגרת הרפואה הפרטית.

המבקר המליץ בדו"ח לבחון את הנושא לעומקו ולשקול לחייב ביטוח מסחרי או עצמי על פי חוק.
המבקר גם בדק את התנהלות מערכת הבריאות כלפי חולה שנפגע מרשלנות רפואית. בדו"ח ציין כי למרות החובה לדווח לחולה על טעויות שהתרחשו בעת ניתוח – "רופאים נמנעים מלעשות זאת מחשש מתביעות ומפגיעה במוניטין שלהם. נוצרה תרבות של הימנעות מדיווחים על אירועים חריגים, ונשמעות מצד עורכי הדין המייצגים את החולים טענות על הסתרה ואי גילוי", נאמר בדו"ח מבקר המדינה.
המבקר מותח ביקורת חריפה במיוחד נגד בתי החולים הממשלתיים הנמנעים מהקמת ועדת בדיקה לאחר כל אירוע חריג, למרות שהם מחויבים בכך. הסיבה: חשש כי המידע הגלוי לחולה ישמש נגד בתי החולים לאחר מכ ן- בבית המשפט. "בחלק מהמקרים מתקיימים דיונים פנימיים ללא רישום או שהרישום מושמד בתוך ימים אחדים". המבקר העיר כי גם חובת הדיווח למשרד הבריאות על מקרים חריגים איננה מספקת וכי מרבית הדיווחים כלל לא מגיעים לידיעתו.
מאחר שהליכי התביעה עקב רשלנות רפואית נמשכים שנים – נגרם לחולים עינוי דין. המבקר העיר כי יש חשש לניגוד עניינים מוסדי בעבודת הנציב הדן ברשלנות רפואית בקרב עובדי בתי החולים הממשלתיים וכי יש לשקול להעביר נושא זה לטיפול משרד המשפטים, כדי לשמור על אובייקטיביות.

כן עוסק דו"ח המבקר במערך השיקום לקשישים בישראל, בליקויים שמצא במוסדות המנהלים את מד"א וכן בהשתלות ובטיפולי דיאליזה.

לתגובת משרד הבריאות לנושאים המוזכרים בדו"ח מבקר המדינה 62 ב' (pdf)

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופסור זאב רוטשטיין,  רשלנות רפואית,  דו"ח מבקר המדינה,  פרופ' גבי ברבש
תגובות
פנימאי
02.05.2012, 13:49

אינני מבין. מנהלי בית החולים טוענים שיש למצוא דרך לתת להם משכורת טובה לפנסיה.
מה עם שאר העובדים?

יעקב
02.05.2012, 21:00

מנהלים.... מדוע בכלל צריך להתיר להם עבודה נוספת ???
חוץ מזה.. שהלואי וזו היתה רק בעיית מנהלים....

באותם בתי חולים יש רופאים ה"חוגגים" בקליניקות שלהם בזמן שלכאורה אמורים להיות בבית החולים...

המערכת מסואבת, בלי קשר למנהלים.

ד"ר רייספלד אילן
05.05.2012, 11:26

לדעתי מבקר המדינה צודק, רק בישראל מסוגל מנהל בית חולים, ולא רק הם להתעסק במספר גוביםולהיות בטוח כי הניהול שלו בכל התחומים הטוב ביותר, אפילו בהשואה לארצות מפותחות, ששם בד"כ , לדוגמא בהיותי בלימודים והשתלמות בגרמניה , מנהל בית חולים, מנהל רק את המוסד שעליו לנהל, ולא להתפרש על מספר משרות, יתכן כי המשכורת המשולמת לו , גבוהה בהתאם לכישוריו ואינו צריך בגובים נוספים על מנת להתפרנס בכבוד. הגיעה הזמן להפסיק עם השיטה הזאת. לדעתי היא לא רק בשטח הרפואה , היא גם במגזרים אחרים בארץ.
ד"ר רייספלד