מחקר שנעשה על ידי צוות מבית הספר לרפואה סביבתית ואימון גופני בבית החולים הפרסביטריאני בעיר דאלאס והמרכז הרפואי של אוניברסיטת דרום מערב טקסס, שכלל גם קרדיולוג, מצביע לראשונה במדויק כמה זמן יש להקדיש לאימון גופני במשך שבוע כדי לשמר את בריאותם של עורקי הלב ולהאט את תהליך הזדקנות הלב. דו"ח המחקר, שהוביל ד"ר בנג'מין לוין, פורסם בתחילת השבוע ב-Journal of Physiology.

בשנים האחרונות פורסמו הנחיות שנעשו מקובלות על הקהילה הקרדיולוגית והאימון הגופני שהמליצו על פעילות גופנית של 150 דקות שבועיות, לכל הפחות. עם זאת, עד למחקר הזה לא היה ברור כמה זמן יש להקדיש לפעילות גופנית כדי לשמר את בריאות הלב ומערכת כלי הדם שלו.

עם הגיל, עורקי הלב נעשים קשיחים ופחות גמישים ובכך עולה הסיכון למחלת לב ולהתקף לב. עורכי המחקר הדגישו כי, יחסית, מעט אנשים חווים התקף לב לפני גיל 45 וכי הגיל הממוצע לאירוע לבבי זה הוא 65. עורכי המחקר התמקדו בשאלה כיצד למזער את בעיית התקשחות העורקים ולשמר אותם "צעירים" מבחינה פיזיולוגית.

עורכי המחקר הדגישו כי לכל אדם יש עורקים במידות וגדלים שונים. הם מצאו כי עבור העורקים הקטנים נדרשים פחות ימי אימון בשבוע בהשוואה לעורקים הגדולים בכל הקשור לשמירת הבריאות שלהם. לתחזוקת בריאותם של עורקים בגודל הבינוני נדרשים יומיים עד שלושה ימים בשבוע ושלוש דקות מינימום בכל אימון כדי למזער את עניין התקשחות העורקים. כדי למזער את התקשחות העורקים הגדולים יש צורך במינימום של ארבעה-חמישה ימים בשבוע של אימון יומי בן 30 דקות כל אחד.

חשיבות ממצאי המחקר, שהתקבלו בהתלהבות על ידי מומחים בתחום האימון הגופני, לצורכי בריאות משום שיאפשרו לפתח תכניות אימון מדויקות יותר, בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי. אחד החוקרים אף ציין  בהודעה משלו כי תכניות אימון בהתאמה אישית יכולות "להשאיר את הלב צעיר ואפילו להחזיר אחורה לבבות וכלי דם מבוגרים".

הגם שבגירים רבים מתקשים להקדיש יותר זמן לאימון גופני, לפחות עתה ברור שניתן להשיג את היעד בהקשר ללב בריא יותר כאשר הפעילות הגופנית נמשכת לאורך תקופת זמן ממושכת יותר.

מחלות הלב, במיוחד בארה"ב, נשארו קטלניות בגלל מגפת השמנת היתר שמדינה זאת חווה ומתקשה להתמודד עימה. יותר מ-610 אלף בני אדם מתים בארה"ב בלבד מדי שנה ממחלות לב – כ-25% מכלל מקרי המוות, כך לפי נתוני ה-CDC. מדי שנה יותר מ-735 אלף חווים התקפי לב ו-28% מאלה עוברים התקף לב שני.

צוות המחקר הגיע למסקנותיו לאחר שניתח את המצב הבריאותי של הלב אצל 102 אנשים, מעל גיל 60 שהיו בפעילות גופנית לאורך כל או רוב ימי חייהם ולכל הפחות 25 שנה. נבדקה קשיחותם של העורקים ובעקבות זאת חולקה אוכלוסיית המחקר לארבע קבוצות, בהתאם לכמות הפעילות הגופנית שלהם לאורך השנים. בקבוצה אחת היו אנשים שבדרך כלל נמצאים בפעילות גופנית פחות מפעמיים בשבוע. בקבוצה אחרת נכללו אלה שהתאמנו באורח מזדמן ואגבי פעמיים עד שלוש בשבוע. שתי הקבוצות האחרות כללו אנשים שמבצעים פעילות גופנית ארבעה-חמישה ימים בשבוע ושש-שבע פעמים.

התברר כי אצל אלה שהתאמנו לאורך כל חייהם באורח מזדמן ואגבי לא יותר משלוש פעמים בשבוע העורקים בגודל הבינוני היו גמישים יותר, "צעירים" יותר. אלה העורקים המספקים דם עשיר בחמצן לראש ולצוואר. אצל אלה שהתאמנו ארבע-חמש פעמים בשבוע העורקים הגדולים, המרכזיים, היו גמישים יותר, "צעירים" יותר. אלה מספקים דם לחזה ולבטן, בנוסף לכך שהעורקים בגודל הבינוני שלהם היו בריאים יותר – כל זאת בהשוואה לאנשים שכלל לא התאמנו.

מחקר זה מראה כיצד פעילות גופנית לאורך זמן ממושך יכולה להאט בקצב התפתחות הנזקים לעורקים וכן להאט את הזדקנות הלב. עתה מתכוון הצוות לחקור אם פעילות גופנית יכולה למנוע נזקים והזדקנות של המערכת הקרדיווסקולרית.