מחקרים על השרידות בחולים עם ממאירויות המטולוגיות (HMs) הראו לרוב שיפור לאורך זמן, אם כי נתונים של מרבית המחקרים הללו מוגבלים, וזאת בשל תקופת מעקב קצרה.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Leukemia', החוקרים בדקו את שיעורי השרידות של חולים עם שבע HM שונות לאורך תקופה של חצי מאה ועד לשנים 2015-2019. לצורך כך, החוקרים השתמשו במסד הנתונים NORDCAN הכולל נתונים מדנמרק, פינלנד, נורבגיה ושוודיה.
תוצאות האנליזה של החוקרים הדגימו שיפור בשרידות לחמש שנים בכל שבעת ה-HM, אשר הגיעה ל-90% בלימפומה מסוג הודג'קין (HL), ממאירויות מיילופרוליפרטיביות ובלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), 60% במיאלומה נפוצה (MM) ולוקמיה מיאלואידית כרונית (CMLs), 50% בתסמונות מיאלודיספלסטיות, ו-30% בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML).
השיפורים בשרידות למשך 50 שנים נעו בין 20% ללמעלה מ-50% יחידות על פני ה-HMs השונות. הסיבות הסבירות לשינוי שכזה כוללות שיעור גבוה יותר של אבחנות מוקדמות, שיפור בריבוד הסיכונים, והתקדמויות באפשרויות הטיפוליות. החוקרים מציינים כי ישנן מגמות זמניות שונות בשיפורים בהישרדות. העליות ההדרגתיות שנצפו ב-HL,יCLL ו-AML מדגישות את השפעת האופטימיזציה בעקבות הטיפולים הקיימים והשיפורים באבחון ובריבוד הסיכונים. לעומת זאת, העליות המהירות שנצפו ב-CMLs וב-MM מדגימות את ההשפעה בעקבות כניסתם של טיפולים חדשים.
עוד מוסיפים החוקרים כי ההתקדמויות הטיפוליות שנרשמו לאחרונה עשויות לשפר עוד יותר את שיעורי השרידות בקרב חולי HMs, כולל במחלות בהן שיעורי השרידות נותרו נמוכים, כגון ב-AML.
מקור: